#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי ששבת במקום מסויים, האם יש לו ד&quot;א לבד האלפיים ?</p><p dir='rtl'>ומה הדין במניח שם עירובו ? (ומה רצו לפשוט והדחייה ?).	"שבת יש לו ד""א.<p></p><p dir=""rtl"">מניח עירובו ספק.</p><p dir=""rtl"">וס""ד לפשוט מהא דאמרו דעירוב בפת להקל על העשיר, ואם אין לו ד""א הרי יש גם חומרא. ודחו דמ""מ קולא היא שלא יצטרך לטרוח בעצמו.</p>"	<br/>עירובין דף נב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דאמר ר' יהודה דמי שהחזיק בדרך והחזירו חבירו, הוא מותר לילך ושאר בני עירו אסורים, ור&quot;מ אמר דהוא חמר גמל, מ&quot;ט ? (ב&quot;פ ברש&quot;י בדברי ר&quot;מ).	"לר' יהודה כיון שהחזיק בדרך הו""ל עני, ויכול לערב במקום פלוני. משא""כ בני עירו דהם עשירים.<p></p><p dir=""rtl"">לר""מ חמר גמל, או משום דהוי ספק אם נתכוון לקנות שביתה. </p><p dir=""rtl"">או דס""ל דכיון שלא הלך בדרך ממש חשיב כעשיר דל""מ עירובו במקום פלוני, ומ""מ כיון שרצה לערב איבד בזה את שביתתו שבביתו, והו""ל חמר גמל.</p>"	<br/>עירובין דף נב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ר' יהודה אמר דמי שהחזיק בדרך והחזירו חבירו, יכול לילך לשם למחר, ור' יוסי בר' יהודה אמר יתר על כן דאף באמר לו חבירו עת צינה היא לין פה יכול לילך. </p><p dir='rtl'>במאי פליגי לרבה ורב יוסף (ב&quot;פ ברש&quot;י) ?	פ&quot;א: לרבה אף לר' יהודה בעינן שיחזירו חבירו לבד מה שהוא מחזיק בדרך, דלא נאמר שנמלך ובטלה החזקתו בדרך. וריב&quot;י אמר דסגי באמירה לבד, ולא בעינן שיחזיק בדרך.</p><p dir='rtl'>לרב יוסף לר' יהודה סגי בלהחזיק לבד, ולריב&quot;י בעינן גם אמירה. והקשה רש&quot;י דלשונו דריב&quot;י ל&quot;מ כן, אלא שבא להוסיף קולא.</p><p dir='rtl'>פ&quot;ב: לרבה לכו&quot;ע בעינן שיאמר שהוא קונה שביתה, ולר' יהודה בעינן שגם יחזיק, משא&quot;כ לריב&quot;י סגי במה שהחזירו חבירו.</p><p dir='rtl'>לרב יוסף גם לריב&quot;י בעינן להחזיק, ולא הקל ריב&quot;י אלא דלא בעינן אמירה שהוא קונה עירוב.</p><p dir='rtl'>[ולפי&quot;ז דאיירי ר&quot;י באומר להדיא דהוא קונה שביתה, ע&quot;כ דאין טעמו דר&quot;מ מספק שמא לא נתכוון לקנות, אלא דס&quot;ל דכיון שרק החזיק מעט בדרך חשיב עשיר, שאינו מערב ברגליו].	<br/>עירובין דף נב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הקשתה הגמ' על מה שהוצרך ר&quot;מ לומר במי שהחזיק בדרך דהוא חמר גמל, (לב&quot;פ ברש&quot;י) ומה התירוץ ? 	אי אמרינן דהחמר גמל הוא מספק אם נתכוון לקנות שביתה, קושית הגמ' דתנינא דכ&quot;ה הדין בספק. ותי' הגמ' דס&quot;ד דאינו ספק אלא ודאי לא נתכוון לקנות שביתה.</p><p dir='rtl'>ואי אמרינן דהוא משום דל&quot;מ עירוב כה&quot;ג דחשיב עשיר, ומ&quot;מ נסתלק ממקום שביתתו, הקושיא דתנינא לעיל דבמקום דל&quot;מ העירוב הו&quot;ל חמר גמל ואיבד שביתתו הראשונה. ותי' הגמ' דקמ&quot;ל דגם בוודאי לא קנה אמרינן הכי, ולא רק בספק.	<br/>עירובין דף נב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לר&quot;מ במי שידוע שנאכל עירובו מבעוד יום ? (רש&quot;י נב:).	הרי זה חמר גמל. דעירובו לא הועיל, ואיבד את שביתתו הראשונה.	<br/>עירובין דף נב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שיצא חוץ לתחום מאיזה שיעור אינו יכול לחזור לת&quot;ק ולר&quot;א ?</p><p dir='rtl'>[ומה התי' על סתי&quot;ד ר&quot;א ?].	לת&quot;ק אף אחת לא יכנס. [ובגמ' (מה.) אמרו דלדבר מצווה מודה לר&quot;א].</p><p dir='rtl'>לר&quot;א עד שתיים הוא נכנס. [דיש לו ד&quot;א והוא באמצען, והבלעת תחומין מילתא]. יתר משתים לא.</p><p dir='rtl'>ומקשינן מברייתא דלר&quot;א אף שתים לא יכנס, ופי' דהיינו דיצא שלוש לא יעקור ויעשה פסיעה של שתי אמות להכנס.</p><p dir='rtl'>ומקשינן מברייתא דאמר ר&quot;א דאף אחת לא יכנס, ותי' דהיינו במודד אחר מקום שביתתו אלפיים אמה, דאז אין לו עוד ד&quot;א.	<br/>עירובין דף נב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שרגלו אחת חוץ לתחום, האם יכנס, ומ&quot;ט ?	מח' אחרים ורבנן, אי הולכים אחר רובו, או לא.</p><p dir='rtl'>ולל&quot;ק אמר ר' חנינא דלא יכנס, דכתיב אם תשיב משבת רגלך, ומשמע אף רגל אחת. [וברייתא דתניא לא כן, כאחרים דפליגי].</p><p dir='rtl'>לל&quot;ב אמר דיכנס, דקרינן רגליך, ורק שתים לא יכניס. [ואף דהברייתא פליגא, איהו דאמר כאחרים].	<br/>עירובין דף נב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שהחשיך חוץ לתחום, מכמה אמות יוכל להכנס, לת&quot;ק ולר&quot;ש ומדוע ?	"לת""ק אף אחת לא יכנס.<p></p><p dir=""rtl"">לר""ש עד ט""ו, דאין המודדים מדקדקים מפני הטועים.</p><p dir=""rtl"">לפ""א ברש""י מפני הטועים לצאת, ואז ט""ו אמה אינו בדווקא.</p><p dir=""rtl"">לפ""ב הם טועים שאינם מודדים בחבל את החזקת היד, ובאלפיים אמה יש מדידת מ' חבלים של נ' אמה, בכל חבל ב' טפחים ואצבע, ס""ה פ' טפחים ומ' אצבעות שהם י' טפחים, דהיינו צ' טפחים שהם ט""ו אמה.</p>"	<br/>עירובין דף נב		
